הזכויות העומדות לכל חשוד (נחקר באזהרה)
זכות היוועצות בעו"ד – זכות זו מוכרת בדין הישראלי כזכות יסוד מובהקת. טרם תחילת החקירה, החוקר מחויב ליידע את החשוד בדבר זכותו להיוועץ בעו"ד ואף נדרש להפסיק את החקירה ולהמתין לבואו של הסנגור, אם הסנגור הודיע על הגעתו תוך פרק זמן סביר (זאת בהנחה שלא מתקיים סייג המאפשר את דחיית המפגש ביניהם על פי התנאים הקבועים בחוק).
ישנה חשיבות מכרעת להתייעץ עם עו"ד פלילי טרם החקירה במשטרה – להתייעצות צרו קשר.
זכות השתיקה – זכות זו מוכרת כזכות יסוד במערכת המשפט בישראל. החוקר מחויב להודיע לחשוד הנחקר במשטרה לגבי זכותו שלא להשיב לשאלות כלל, קרי הזכות לשתוק. יש לציין כי זכות השתיקה הנה זכות מוחלטת – החשוד רשאי לשתוק במהלך חקירתו במשטרה, וכן במהלך המשפט רשאי להימנע מלהשיב לאישום ואף מלהעיד במשפט, בשלב פרשת ההגנה. הטעמים המרכזיים לקיומה של זכות השתיקה הם מניעת מצבים בהם ייאלץ החשוד לשקר בתשובותיו בחקירתו או למסור הודאת שווא לאור מצוקה בה שרוי והלחץ המופעל עליו. יחד עם זאת, יש לציין את החסרון שבזכות המוחלטת – שתיקת חשוד בהליכי חקירה עשויה לשמש חיזוק לעדויות התביעה.
חקירה תחת אזהרה – בפס"ד עדנאן עודה אומצה אזהרת מירנדה האמריקאית (MIRANDA WARNING), לפיה כאשר אדם מתייצב לחקירה בישראל המשטרה מחויבת להודיע לו את הסטטוס בו נחקר, דהיינו האם נחקר כ- "עד" או כ- "חשוד" ביחס לאותה עבירה או מקרה. בנוסף, על המשטרה לציין את העבירה הספציפית המיוחסת לו ובגינה נחקר.
חיסיון מפני הפללה עצמית – הזכות לחיסיון מפני הפללה עצמית היא זכות יסוד המעניקה לכל אדם פטור מלהשיב על שאלות מפלילות או למסור ראיות מפלילות, בין בהליכי חקירה ובין במשפט עצמו. החוקר נדרש להודיע לנחקר (כל נחקר ולאו דווקא חשוד) במשטרה לגבי זכותו להימנע מהפללה עצמית, וכי אינו חייב להשיב על שאלה או למסור ראיה אם יש בה הודיה בעובדה שהיא יסוד מיסודותיה של עבירה, שהוא מואשם בה, או עשוי להיות מואשם בה. חובת היידוע לגבי הזכות להימנע מהפללה עצמית נועדה לוודא כי החשוד ער לזכות זו בעת חקירתו, וכי הוא מוותר עליה במודע ומתוך רצון חופשי בעת מסירת הודעתו.
חובת חקירת החשוד בשפתו – סעיף 2 לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) קובע כי "חקירת חשוד תתנהל בשפתו או בשפה שהחשוד מבין ודובר אותה, לרבות שפת הסימנים". החל משלב התשאול, החקירה צריכה להיות מתועדת בכתב, בשפה אותה החשוד דובר ומבין. ההודעות המשטרתיות צריכות לשקף במדויק את דברי החשוד, בלשונו ובניסוחו. בנוסף, נדרש כי החשוד יבין את אשר נרשם בשמו, על מנת לאשר את ההודעה באופן בלתי-אמצעי. השאיפה היא להבטיח קבלת תמונה מלאה ואמינה של הליך החקירה בפני בית המשפט, הודעות שעל בסיסן נחרץ גורלם של החשודים ו/או נאשמים.
איסור פרסום שם חשוד – חוק בתי המשפט קובע פרק זמן מסוים לאיסור פרסום שמו של חשוד (או פרט אחר שיש בו כדי לזהותו), הפוקע בחלוף 48 שעות מעת הזמנתו לחקירה ראשונה במשטרה או לאחר דיון בבית המשפט בעניינו, המוקדם מביניהם. ייתכן ובמשך 48 השעות הללו תינתן החלטה על המשך איסור פרסום. כך או כך איסור הפרסום יפקע עם הגשת כתב האישום. יש לזכור כי בפרסום שמו של אדם אשר מוגדר כ- "חשוד" טמון פוטנציאל רב לפגיעה בזכויותיו האישיות, הכוללות את כבודו, שמו הטוב ופרטיותו. התקופה הסטטוטורית של 48 שעות מתחילה להימנות מהמועד בו התייצב החשוד לחקירה או לחלופין המועד שהיה עליו להתייצב לחקירה. לפיכך, ייתכן ושמו של חשוד, אשר לו עומדת חזקת החפות, יפורסם עוד בראשית החקירה, אשר לימים תיסגר מעילה כזו או אחרת, אך הנזק כבר נעשה. תשומת לב כי על הרשות החוקרת מוטלת החובה ליידע חשוד (עצור ואינו מיוצג) בדבר זכותו לבקש מבית המשפט לאסור את פרסום שמו, לא יאוחר מ- 24 שעות מעת מעצרו, וכן עליה לאפשר לו להגיש בקשה לאיסור פרסום שמו.
ישנה חשיבות מכרעת להתייעץ עם עו"ד פלילי טרם החקירה במשטרה – להתייעצות צרו קשר.
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או מצג ו/או חוות דעת משפטית. החומרים באתר הנם לידע כללי בלבד ואין להסתמך ו/או לפעול בהתאם לאמור לעיל ללא ייעוץ משפטי עם עו"ד בנוגע למקרה הספציפי ובחינת המקרה לגופו. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותבת או המשרד. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.
© כל הזכויות שמורות לשיר עדני צור משרד עו"ד, גישור ויישוב סכסוכים. אין להעתיק, להציג בפומבי או להשתמש בתכנים המפורסמים באתר, ללא קבלת אישור מפורש בכתב מהמשרד.
